<h1>ארחות חיים הלכ' ברכות סימן כ"ו</h1>
<h2>דף לח:</h2>
ועל כל מיני ירקות כגון כרוב ותרדין והחציר והבצלים והשומין וכיוצא בהם על כלן מברך עליהם בפ"הא ולבסוף בנ"ר: וכתב הר"א ז"ל כללו של דבר איזהו מין עשב ואיזהו מין עץ כל אילן דנתרי טרפיה בסיתוא ופיישן גוזזיה ועייל מיא בגיזא ומהנפק טרפיה מגוזייא אילן הוא ומברכין על פירותיו בפ"הע וכל אילן דיבש בסיתוא דכלו לגמרי טרפיה וגוזזיה והדר פארי משרשין דידיה עשב הוא ומברכין על פירותיו בפ"הא. כלל אחר יש בתוספתא כל שמוציא העלין מעיקרו עשב הוא וכל שמוציא העלין מעצו עץ הוא עכ"ל. וכן דעת הרמב"ם ז"ל. וזה הטעם בספק ולא בודאי כגון כרוב וכן ביאר בירושלמי. והר"ם מקוצי ז"ל כתב כלל אחר כל דבר שנלקט הפרי משנה לשנה ונשאר העץ להוציא פריו בשנה האחרת קרוי עץ ומברכין עליו בפ"הע וכן נמי דעת הירושלמי וא"כ על מהרא"ש שבשדה ועל מגופא"ש מברך בפ"הע שמין אילן הם. ועל ירקות ועל מיני פירות שדרך לאוכלן חיים או מבושלים כתב הר' יונה כלל גדול שאין דרך לנטות ימין ושמאל יש דרך אכילתן חיים ולא מבושלי' ויש מבושלים ולא חיים ויש חיים ומבושלים, ועל כלם כתב הר' יונה שג' דינין חלוקים הן. כל דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי כגון כרוב ותרדין ודלועין ולפתות וכיוצא בהן שנעשין ראויין לאכילה ע"י בישול אם אכלן חיים מברכין עליהם שהכל ואם אכלן מבושלין מברכין עליהם בפ"הא. וכל דבר שנאכל כמות שהוא חי ונגרע טעמו ע"י בישול כגון צנון וקשואין וחציר ובצלים ושומין כל אלו גרועין כשמבשלים אותן בפני עצמן מבלי בשר ותבלין ושאר מיני מטעמים אם אכלן חיים מברך עליהם בפ"הא ואם אכלן מבושלים מברך עליהם שהכל. וכל דבר שנאכל חי ומבושל כגון חבושים וערמונים וכיוצא בהם מברך עליהם בפ"הע בין חיים בין מבושלים וכן דעת הרשב"א ז"ל.
